צרכים מיוחדים

טיפול בילדים עם אוטיזם

הטיפול באוטיזם הינו טיפול מורכב ומחייב התייחסות למכלול קשייו של הילד. מאחר וספקטרום הפרעות האוטיזם הוא רחב וביטוייו מגוונים, ילדים שונים נתרמים מתוכניות טיפול שונות.

במהלך 10 שנות עבודתי בתחום של אוטיזם יש לי הזכות ללוות משפחות רבות שלהם ילד עם אוטיזם במסגרת  היחידה ההתפתחותית שבוראייטי (משפחות שהגיעו לטיפולים ביחידה, משפחות שטופלו במסגרת צוות תקשורת (וקיבלו מענה כוללני במיוחד) וכן בצוות המשך.

במסגרת הליווי אני מטפלת בגישת DIR ב (floor time ) עבודה דיאדית הורה וילד, מקיימת הדרכות הורים, קבוצות חברתיות, הדרכות בגנים ואף מנחה קבוצות הורים.

DIR, או בשמה המלא Developmental Individual Relationship, היא שיטה טיפולית כוללנית אשר מיועדת לילדים המתמודדים עם הפרעות על ספקטרום האוטיזם או עם הפרעות תקשורת חמורות המלוות בדפוסי התנהגות המזכירים מצבים אוטיסטיים.

שיטת DIR יוצאת מהנחה כי הפרעות אוטיזם מלוות במרבית המקרים בפגיעה כוללנית בתפקודו של הילד המשפיע על יכולותיו התפקודיות, השפתיות, ההתנהגותיות, התקשורתיות והחברתיות.

על רקע תפיסה זו, שיטת DIR מציעה כי שיפור משמעותי ביכולותיו של הילד יתאפשר כתוצאה מהתערבות טיפולית כוללנית אשר תספק מענה לקשייו של הילד בהיבטי החיים השונים ובפרט בתחום הבין אישי. בהתאם, שיטת DIR מציעה מסגרת טיפולית אינטנסיבית הכוללת מספר רכיבים מרכזיים. רכיבים אלו רלוונטיים למרבית הילדים המתמודדים עם אוטיזם, אך ניתנים לשינוי והתאמה לצרכיו הספציפיים של הילד.

הרכיב הייחודי לשיטת DIR הוא רכיב ה"זמן יחד" או "זמן רצפה" המבקש לתת מענה לקשיים המשמעותיים של בעלי אוטיזם בתחום יצירת הקשר הבין אישי. זמן יחד מתייחס לפעילות שהילד מבצע עם ההורה או עם מטפליו במשך מספר פעמים ביום.

מפגשים אלו מכוונים לחיזוק הקשר ויכולות התקשורת באופן שתואם את השלב ההתפתחותי בו הילד מצוי. זאת, מבלי לכוון את הילד לרכישת מיומנות או כישור ספציפיים, כך שאופיים של המפגשים אינו "חינוכי" אלא ממוקד התקשרות. במסגרת המפגשים המלווה מצטרף אל הילד בכל פעילות בה הילד בוחר ואינו מכוון אותו לבחירת פעילות ספציפית, אך תורם מעצמו ומעשיר את הפעילות באופן עדין ומותאם. על פי שיטת DIR חוויות אלו מאפשרות לילד להרגיש כי הוא נמצא עם אדם אחר ואינו לבד, אך בו זמנית כי אדם זה מכוון אליו ונמצא איתו במקום בו הוא נמצא. זאת, מתוך תפיסה לפיה חוויות אלו מעשירות את יכולתו של הילד להיות במגע רגשי עם אנשים אחרים ולתקשר איתם, וכי שיפור בהיבט זה יוכל להביא לשינוי בהיבטים נוספים בחיי הילד.

טיפול במצבי אוטיזם כולל בדרך כלל טיפולים פרא-רפואיים המכוונים לשיפור תפקודו של הילד בהיבטים ספציפיים. שניים מהטיפולים השכיחים ביותר במצבי אוטיזם הם ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. ריפוי בעיסוק במצבי אוטיזם קשור בשיפור יכולותיו המוטוריות של הילד ובקידום תפקודו במטלות תפקודיות יומיומיות. הטיפול באמצעות קלינאות תקשורת מכוון הן לשיפור יכולותיו המילוליות של ילד והן לשיפור היוזמה והנכונות שלו לתקשורת באופן כללי.

חלק מהילדים משתלבים בגני תקשורת וחלקם משתלבים בגני רגילים עם תמיכה של סייעת. עבור ילדים המשולבים בגנים רגילים נדרשת בניית תכנית חינוכית-התנהגותית המותאמת לכל ילד ומיושמת מדי יום.  בכדי לייעל את עבודת הסייעת כחלק מעבודתי אני מגיעה לביקור בגן ומדריכה את הצוות בתהליך השגתן של המטלות ההתפתחותיות הספציפיות של אותו ילד.

חלק משמעותי מההתקדמות של הילד קשור בתמיכה שהוריו מקבלים במקביל. לצד טיפול דיאדי של ההורה וילדו אני מציעה להורים הדרכה וליווי המאפשר מחד עיבוד של תכנים רגשיים העולים בהקשר להורות המיוחדת שלהם לצד הדרכה מעשית המסייעת להורים לכוון את הילד לחיזוק מיומנויותיו הבין אישיות של הילד וליישום ההתנהגויות שרכש בטיפול או בגן גם לשעות השהות בבית.